במסגרת הקמפיין "Choosing Wisely", המשותף ל-American Board of Internal Medicine ושבע עשרה התמחויות שונות, מפרסם גם ה-American College of Rheumatology רשימה של 5 הרגלים ונהלים קליניים נפוצים שנכונותם מוטלת בספק.
עוד בעניין דומה
1. אין לבדוק תת-סרולוגיות של ANA בהיעדר בדיקת AMA חיובית וחשד קליני למחלה חיסונית –
בדיקות לנוגדנים ל-double-stranded DNA ,Sm ,RNP ,SSA ,SSB ,Scl-70 ו-centromere יהיו לרוב שליליות אם בדיקת ANA עצמה שלילית. עם זאת, תיתכן נוכחות של נוגדנים ל-Jo-1 בצורות מסוימות של Myositis או של נוגדנים ל-SSA במקרה של זאבת או תסמונת Sjögren, גם כאשר בדיקת ה-ANA שלילית. יש להימנע מבדיקות רחבות טווח ולבחור את הנוגדן הנבדק לפי החשד הקליני.
2. אין לבדוק קיום מחלת Lyme בהיעדר חשיפה וממצאים מתאימים –
בדיקה למחלת Lyme בהיעדר חשיפה ותסמינים קליניים מתאימים (התקפים של כאבי מפרקים קצרים או מופעי דלקת פרקים לסירוגין במפרקים גדולים, בעיקר בברך), יכולה להוביל להמשך בירור ולטיפול לא נחוצים בשל תוצאה חיובית כוזבת.
3. אין לבצע בדיקת MRI של המפרקים ההיקפיים לניטור שגרתי של דלקת מפרקים שגרונית (RA) –
היכולת הפרוגנוסטית של MRI אינה מצדיקה את עלותו הגבוה ככלי לניטור המחלה בהשוואה לכלים הקיימים, הכוללים הערכה קלינית וצילומי רנטגן.
4. אין להשתמש בטיפולים ביולוגיים לפני ניסיון לטפל בחולי RA באמצעות מתותרקסט –
Methotrexate ותרופות משנות מהלך מחלה (DMARD) אחרות הוכחו כיעילות עבור חולי RA רבים. פרט לחולים שאצלם פעילות המחלה גבוהה והפרוגנוזה גרועה, התרופות הביולוגיות צריכות לשמש כקו שני לאחר 3 חודשי ניסיון טיפול במתותרקסט בלבד או בשילוב עם DMARD אחרת.
5. אין לבצע בדיקת צפיפות עצם יותר מפעם בשנתיים –
השינויים בצפיפות עצם בפרקי זמן קצרים, קטנים מטעות הדגימה של בדיקת DXAי(dual x-ray bone absorptiometry). נוסף לכך, גם אצל חולים בסיכון גבוהה, אין בהכרח מתאם בין השינויים בבדיקת צפיפות עצם לבין הסיכון לשבר. יש לחזור על הבדיקה אם צפויה השפעה על ניהול המקרה או כאשר צפויים שינויים מהירים בצפיפות העצם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
